translation missing: he.general.accessibility.skip_to_content
אוכל זה כן משחק

אוכל זה כן משחק

בואו נשחק עם האוכל.

 ניתן לומר שהחיים עצמם הם משחק. יש משחקים של קטנים ויש משחקים של גדולים יותר, כל שלב והמשחקיות שלו.

 בשלושת החודשים הראשונים, שנחשבים לטרימסטר הרביעי, התינוק מסיים את התפתחותו העוברית, ומרגע זה פחות או יותר והלאה, הוא מתחיל לחקור את החיים ולומד דברים חדשים, כמעט בכל רגע, מתוך יצר הסקרנות הטבעי וללא פחד.

 למה עם הזמן אנחנו מפסיקים לקרוא לזה משחק? אולי בגלל, שככל שאנחנו גדלים, מצטרף גם פחד – פחד לקבל מכה, פחד להתלכלך, פחד שיכעסו עלי, פחד להיכשל וכן הלאה.

 ככל שיתאפשר לנו להמשיך לשחק כך הניסיון שלנו יהיה מגוון יותר והמיומנויות שלנו יהיו טובות יותר. זה נכון בכל גיל.

 כהורים, אנו כמובן אחראים לשמור על הבטיחות של הקטנטנים, וככל שנאפשר להם לשחק בבטיחות, כך יתאפשר להם לרכוש ביטחון בעצמם, ביכולות שלהם, בחיים.

 ההזדמנות הראשונה למשחקיות היא עם טעמים וטקסטורות, ואת זה מביא לנו ברוב טובו המזון והאוכל המוגש לנו לפחות 4 פעמים ביום, ואף יותר בחודשים הראשונים.

 כהורים, כשאנו חושבים על אוכל, אנחנו חושבים לרוב על התזונה והבריאות של התינוק או הפעוט, אבל יחד עם זאת יש פה שילוב של כל כך הרבה יכולות הבאות לידי ביטוי ולא פחות חשובות לבריאות ולהתפתחות של התינוק.

 מהרגע שתינוק מתחיל את שלב הטעימות והמוצקים לקראת גיל חצי שנה, הוא גם מתחיל לפתח יכולות והאכילה היא חוויה רב חושית.

התינוק לומד להרגיש את המרקם של סוגי מזון שונים, מנסה לתפוס באצבעותיו, לקחת את המזון ולכוון לפה, מרגיש את הטעמים ועוד. לכן חשובה ההתנסות (אל תוותרו עליה גם אם בסוף הארוחה צריך לנקות את הרצפה ולהחליף את כל הבגדים) - אכילה היא אחת ההנאות בחיים והיא הרבה מעבר לאוכל.

 היתרון הגדול בשימוש באוכל כחוויה מלמדת, הוא שאוכל הוא גם צורך. אפשר להקביל את הרעב לאוכל לרעב לחיים - יש בו עונג גדול שדרכו מתאפשרת למידה, ניסוי וטעיה, הצלחה, התפתחות, רכישת מיומנויות מוטוריות ושמחת החיים עצמם.

 אנחנו קוראים לזה משחק  - עבורם אלה החיים.

 

מאמר קודם למה לא סיפרו לי שככה זה הולך להיות?
מאמר הבא רגשות אשם, צרכים ורצונות